הכלב לא יכול להגיד לכם מה מפריע לו. אנחנו כן.

“חם לי”

הכלב מקבל מקום קריר לשכב עליו, בלי חשמל ובלי ג׳ל.

“אני מחליק על הפרקט”

הוא מפסיק להחליק על הפרקט, ואתם לא מלבישים לו כלום.

“אני רוצה פינה רק שלי”

פינה סגורה משלו, שמתקפלת שטוחה כשלא צריכים אותה.

“השארתי לכם שיער על הספה”

אתם מעבירים אותה פעם אחת, והשיער מתאסף לפקעת.

“אמבטיה? תחזיקו אותי חזק”

השמפו והמברשת ביד אחת, והיד השנייה נשארת על הכלב.

“הגוזם מפחיד אותי”

הכלב משייף לעצמו את הציפורניים, ואתם לא צריכים לתפוס לו את הכפה.

“אל תחתכו לי, רק תשייפו”

משייפת את הציפורן קצת קצת במקום לחתוך, ונורית מאירה לכם על הכפה.

“צחצוח? רק אם זה קצר”

הראש התלת־צדדי מנקה את שלושת הצדדים של השן במשיכה אחת, והצחצוח נגמר מהר.

“אני צמא”

הכלב שותה בכל מקום, ואתם לא סוחבים קערה.

“יוצאים? קחו לי גם מים”

הרצועה, המים והשקיות יוצאים איתכם ביד אחת.

“אני שונא כפות רטובות”

ארבע נעליים בסט, ואתם רק מודדים את הכפה ובוחרים מידה.

“גם אני רוצה לים!”

האפוד מציף את הכלב, והידית בגב נותנת לכם במה להרים אותו מהמים.

“יורד גשם ומשעמם לי”

הוא עובד עם האף, והארוחה לוקחת לו הרבה יותר זמן.

“אני אוכל מהר מדי, אני יודע”

המנה לוקחת לו דקות במקום שניות.

“משעמם לי כשאתם עסוקים”

הכלב דוחף, הגלגל מסתובב, חטיף נופל, והוא מתחיל מהתחלה.

“מי רודף איתי אחרי הכדור?”

הכדור בורח לו, והוא רודף אחריו בלי שתזרקו כלום.