ציוד ואביזרים

“בכל בלימה אני מחליק”

הכלב נשאר במקום, ואתם נוסעים רגוע.

“בחושך לא רואים אותי”

רואים אותו גם אחרי השקיעה.

“סיימתי. איפה השקית?”

השקית תמיד איתכם, ומבחוץ זה נראה כמו כוס קפה.

“כמה אכלתי היום? אף אחד לא יודע.”

כל מנה שוקלת בדיוק מה שהיא צריכה לשקול, כל יום.

“הקולר לוחץ לי כשאני מושך”

אתם שולטים בהליכה, ואף אחד לא מושך לו בצוואר.

“רוצו איתי!”

אתם רצים עם הכלב, והידיים שלכם פנויות.

“אני רוצה לשבת מקדימה”

הכלב נשאר במושב האחורי, ואתם נוהגים בשתי ידיים.

“אני רוצה לראות מהחלון”

לכלב יש פינה משלו באוטו, ולמושב לא קורה כלום.

“אני צמא”

הכלב שותה בכל מקום, ואתם לא סוחבים קערה.

“קר לי. תרימו אותי.”

הוא יושב לכם בכיס, צמוד וחם, ושתי הידיים שלכם פנויות.

“אני שותה בבלגן, מה לעשות”

מה שנשפך נשאר על המשטח, ולא על הרצפה.

“אני צמא. וגם מגיע לי חטיף.”

בבקבוק אחד יש לו גם מים וגם חטיפים.

“אני מוכן. יש לכם שקית?”

הוא תלוי על הרצועה, אז השקיות תמיד איתכם.

“קשה לי לשבת בשקט באוטו”

רצועה אחת מחזיקה אותו בנסיעה, ואיתה גם יוצאים להליכה.

“סליחה על המושב”

המושב האחורי נשאר נקי, גם אחרי יום בחוף.

“נגמר לי הכוח, תרימו אותי”

הוא צמוד אליכם, ושתי הידיים שלכם פנויות.

“אני רוצה פינה רק שלי”

פינה סגורה משלו, שמתקפלת שטוחה כשלא צריכים אותה.

“משהו משקשק לי ליד האוזן”

נכנסת על הקולר שכבר יש לכם, וזהו.

“הדבר הזה משקשק לי על הצוואר”

המאתר יושב בתוך הקולר ולא משתלשל ממנו.

“יוצאים? קחו לי גם מים”

הרצועה, המים והשקיות יוצאים איתכם ביד אחת.

“חם לי”

הכלב מקבל מקום קריר לשכב עליו, בלי חשמל ובלי ג׳ל.

“אני שונא כפות רטובות”

ארבע נעליים בסט, ואתם רק מודדים את הכפה ובוחרים מידה.

“גם אני רוצה לים!”

האפוד מציף את הכלב, והידית בגב נותנת לכם במה להרים אותו מהמים.

“אני צמא, ואין פה מאיפה לשתות”

המכסה הוא הקערה, ומה שהכלב לא שתה חוזר לבקבוק במקום לתיק.